חוף הים התיכון והמצוק החופי

לאורך חלקים גדולים של חוף הים התיכון הישראלי (כ- 40 ק"מ מצטברים) מתמשך מצוק חוף תלול, במקומות כמעט אנכי, המפריד בין אזור חוף הים בתחתיתו הנתון להשפעת הגלים, לבין מישור החוף המצוי מעבר לגג המצוק ושעליו בנויים הישובים והתשתיות. גובה המצוק מגיע עד מספר עשרות מטרים והוא מצוי במרחק של מטרים עד עשרות מטרים מזרחה מקו המים. המצוק הוא תוצר של גידוד הגלים וחשופים בו בעיקר סלעי כורכר, יחידות סדימנטים פלוביאליים וקרקעות עתיקות. כחלק מהתהליך הטבעי של התפתחותו, מתרחשות לאורך המצוק התמוטטויות וגלישות-מדרון היכולות להסיג את גג המצוק מזרחה מספר מטרים באירוע בודד. הגלישות הן נדירות הן בזמן והן במרחב, בממוצע קצב נסיגת המצוק הוא מספר סנטימטרים בשנה. עם זאת  באופן מקומי גלישות גדולות מאיימות ועלולות לפגוע בתשתיות ומבנים המצויים בסמוך לקו המצוק. בנוסף, התערבות האדם בסובב הטבעי של החוף גורמת אף היא לשינויים שעלולים להתבטא בהתמוטטות מואצת במצוק ובהרס החוף.
המכון הגיאולוגי שם לעצמו יעד לחקור ולהבין את התהליכים הטבעיים לאורך חוף הים התיכון ובכלל זה המצוק החופי, ולעקוב אחרי השפעת האדם על התהליכים הללו. זאת על מנת לספק תובנות למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בדרג המקומי והממשלתי. השגת היעד מקבלת משנה תוקף בעיקר לאור תכנית ממשלתית נרחבת שאושרה לאחרונה, לבניית שוברי גלים ומבנים יבשתיים לאורך החוף על מנת לעצור את התמוטטות המצוקים.
לצורך כך מתבצעים בשנים האחרונות שורה של מחקרים וסקרים המתמקדים במצוק החופי וברצועת החוף בבסיסו וכמו כן באזורים הגובלים אותם, הים הרדוד ממערב ומישור החוף ממזרח. המחקרים מבוצעים על יד מספר חוקרים בעלי התמחויות מגוונות הכוללות, גיאוטכניקה, סדימנטולוגיה, פדולוגיה, חישה מרחוק, תיארוך ועוד. במסגרת המחקרים הנ"ל נעשה שימוש בכלים גיאולוגים קלאסיים כגון מיפוי בשדה, מיפוי פוטוגרמטרי מתצלומי אוויר ובכלל זה שימוש בתצלומים היסטוריים, ניתוח אופי הסדימנטים ותנועתם ועוד. בנוסף נעשה שימוש בטכנולוגיות חדשות כגון, מיפוי בעזרת סורק לייזר (LiDAR) קרקעי ומוטס, מיפוי בעזרת GPS-RTK, תיארוך בעזרת שיטות חדשות ועוד.
תוצרי המחקרים הללו תרמו עד כה להבנה כוללת של אופן התמוטטות המצוק עקב פעילות הגלים בבסיסו והגורמים המשפיעים על יציבות המצוק. בנוסף, על בסיס הנתונים שנאספים ניתן להעריך כמותית את הקצב הממוצע של נסיגת המצוק, מספר סנטימטרים בשנה. קצב זה נמוך משמעותית מקצבי נסיגת המצוק שחושבו מתוך תצלומי אוויר בלבד והיו מקובלים למטרות תכנון עד העת האחרונה. כמו כן, הערכת קצבי הנסיגה דרושים לניטור ומעקב רב שנתי אחר השינויים בחוף אשר יהוו רקע להבנת השפעת האדם על הסובב החופי בשנים הקרובות.
פעילות המחקר בהקשר לסביבה החופית אשר החלה בשנת 2005 ממשיכה גם בשנת 2015 ומתמקדת בביסוס ההערכה לגבי קצב הנסיגה של המצוק החופי באלפי השנים האחרונות, בכימות תנועת הסדימנט בחוף ולימוד של תוואי חוף עתיקים בהשוואה לחופים הנוכחיים (מימון: משרד התשתיות). בנוסף, ממשיך המאמץ למיפוי ולבניית בסיס נתונים רב שנתי בהתבסס בעיקר על טכנולוגיות של סורקי לייזר קרקעי ומוטס ומיפוי בעזרת GPS-RTK. המידע וההבנות שהצטברו בשנים האחרונות נמצאים בבסיס השלב הדחוף של תוכנית המתאר להגנה על המצוק החופי (תמ"א 13/9) שאושרה לאחרונה, וכן הם נכללים בשלב השני של התמ"א המתייחסת לכלל המצוק החופי. בנוסף, המידע וההבנות הועמדו לרשות החברה הממשלתית שהוקמה לאחרונה להגנה על המצוק החופי. מידע זה ישמש לצורכי תכנון וכבסיס להערכת מצב החוף לפני יישום התכנית (בנייה נרחבת של שוברי גלים).


 

עבור לתוכן העמוד