מחקרי הים התיכון במדף היבשת ובים העמוק

 
חוף הים ומדף היבשת הים תיכוני של ישראל נתונים בעשרות השנים האחרונות לשינויים מהירים בעקבות מעשי ידי אדם. עלייה מתמשכת של מפלס הים העולמי, בעקבות התחממות מהירה של כדור הארץ ובעיקר הפסקת הספקת סדימנטים ונוטריינטים שמקורם מהנילוס לים התיכון לפני כ- 50 שנים מלווים בתהליכים חד-כיווניים המשפיעים על מאפייני הסדימנט והאקולוגיה לאורך חופי ישראל. רצועת הסדימנט החולית משתרעת כיום לאורך מדף היבשת של ישראל עד לעומק של כ- 35 מ' ומעבר לה משתרעת רצועת סדימנט דק גרגר. רכסי כורכר תת-ימיים (מצע קשה) נפוצים בעיקר בצפון מדף היבשת הישראלי לרוב מקו החוף ועד לעומק של כ- 40 מ'. רכסים אלה ידועים במגוון מינים גבוה ובשכיחות רבה של פרטים בניגוד לסביבה החולית הסמוכה להם. החל מסוף המאה ה-19, לאחר פתיחת תעלת סואץ, החל תהליך חד כיווני ומתמשך, שהואץ בעשרות השנים האחרונות, של פלישת מינים מהים האדום לים התיכון, פלישה שמשנה כליל את החי והצומח בחופי ישראל ובעיקר במצע הקשה.  
המכון הגיאולוגי עוסק מזה זמן בחקר הים התיכון ומשלב בעבודתו מחקרים ששמים דגש על תיעוד השינויים בזמן ובמרחב של קרקעית הים ושל מאפייני סביבות המחיה השונות החל מטבלאות הגידוד וסלעי הכורכר התת-ימיים, דרך הסביבה החולית ועד לסביבה דקת הגרגר במעמקי הים (מצע רך). בין השאר נבחנו רצפים סדימנטריים שהצטברו במדף היבשת הרדוד במהלך הקוורטר המראים שינויים משמעותיים עם הזמן, שחלקם קשורים לתנודות בשפיעת הנילוס ובהספקת הסדימנטים ממקור זה.  
בעקבות הצורך בשיפור הידע הקיים על הסביבה החופית והימית בישראל בראייה אסטרטגית של מתן מענה למקבלי ההחלטות בנושאים הקשורים בניצול סביבות אלו לצורך פיתוח תשתיות לאומיות תוך הקפדה על שמירת הסביבה הימית יזם המכון הגיאולוגי בשילוב חיא"ל פרויקט שבו נבדקו מאפייני הסדימנט לאורכו (בין אכזיב לאשקלון) ורוחבו של מדף היבשת (בעומקי מים שבין  10-100 מ') תוך הסתכלות על המדף כמכלול. בהמשך, במסגרת סקר רקע סביבתי באזור המים הכלכליים של ישראל בים התיכון והיבטים הקשורים בפעילויות חיפוש וקידוח נפט וגז בים, נבדקו מאפייני הסדימנט עד לעומק מים של 1900 מ'. ההרכב הכימי של הסדימנט גם נבדק תוך דגש על ההרכב האיזוטופי של Pb, Sr, ו- Nd. בנוסף נבדקו קצבי הצטברות הסדימנטים בעומקי מים שונים, נתון הכרחי להבנת תהליכים המתרחשים בקרקעית הים וכל זאת על מנת ליצור בסיס נתונים התחלתי (baseline) שישמש כנקודת מוצא למחקרים עתידיים באזור זה.
פורמיניפרה בנתוניים, יצורים חד-תאיים בעלי שלד גירי או אגלוטיננטי, נפוצים מאוד בקרקעית הים התיכון מול חופי ישראל בין קו החוף למעמקי הים. הם נפוצים הן בסביבות הסלעיות וכן בקרקעית חולית עד דקת גרגר, כתלות בעומק המים. הסביבה הסלעית של צפון ישראל חשופה בעשרות השנים האחרונות להפרעות מעשה ידי אדם. כדי שניתן יהיה לעקוב אחר השינויים שמתרחשים בסביבה דינמית זו יזם המכון הגיאולוגי מחקר בשילוב חיא"ל שבו נבדקה קבוצת הפורמיניפרה הבנתוניים, הידועים ברגישותם הרבה ובתגובתם המהירה לשינויים בתנאי הסביבה. נמצא כי 25% מכלל מיני הפורמיניפרה שחיים שם היום הם מינים מהגרים, לרוב לספסיים אך מבחינה מספרית הם מהווים עד 85% מכלל הפרטים, דבר שמעיד כי המינים המקומיים הולכים ונדחקים, תהליך מתמשך הדורש מעקב קבוע. הרגישות הרבה של הפורמיניפרה הבנתוניים לשינויים בתנאי קרקעית הים, בלטה מאד בסקר הרקע הסביבתי שבוצע לאחרונה באזור המים הכלכליים של ישראל. שם ניתן היה באמצעות הקבוצה למפות את מיקום בתי הגידול השונים ברזולוציה טובה בכל המרחב שבין קו החוף לים העמוק ולסייע בכך בקביעת קריטריונים לערכיות/פגיעות.
פעילות המחקר במכון הגיאולוגי בסביבה הימית הרדודה והעמוקה תמשך גם במהלך שנת 2015 ותתמקד בהמשך חקר הסביבה הסלעית של צפון ישראל באמצעות השימוש בפורמיניפרה בנתוניים עם דגש על מעקב אחר דחיקת המינים המקומיים והשתלטות המינים הפולשים בסביבה הסלעית. תמשך העבודה על מאספי הפורמיניפרה בים העמוק בעיקר בסדרה של גלעינים. עבודה זו תשתלב בתארוך הגלעינים, בקביעת השינויים בגדלי הגרגר וכן כימית הסדימנט וכימית שלדי מיני פורמיניפרה נבחרים. 
נתוני הרקע שהמכון הגיאולוגי מספק מהווים בסיס לניהול מושכל של התשתית הימית דבר שיסייע למקבלי החלטות בתחומי התכנון והבניה, לעוסקים בבניית מעגנים והרחבת הנמלים, באספקת משאבים (חול לדוג') לפיתוח איים מלאכותיים, ניהול תקין של שמורות טבע ימיות כולל אזורים בעלי ערכיות גבוהה שיש לשמרם ולהימנע מפגיעה בהם וכן פיתוח קריטריונים סביבתיים לפיתוח בר קיימא של משאבי נפט וגז בים.
הממצאים הרבים שהמכון הגיאולוגי צבר במהלך השנים משרתים את צרכי המשרד להגנת הסביבה כולל רשות הטבע והגנים, צוותי התכנון של משרד הפנים, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים וכן את התוכנית הלאומית לניטור המרחב הימי של ישראל בים התיכון.
עבור לתוכן העמוד