אידוי בים המלח- מדידות שדה, חישה מרחוק וחישובי שטפים

חוקרי המכון: נדב לנסקי

מימון: ניטור ים המלח –   המשרד להגנת הסביבה

רקע וחשיבות המחקר:
ים המלח הוא גוף המים ההיפרסליני הגדול ביותר על פני כדור הארץ הנמצא במצב של מאזן מים שלילי בשל אובדן מים באידוי הגובר על תשומות המים הטבעיות. במצב זה מפלס הים יורד, מלח מצטבר בקרקעית, ותכונות הים הולכות ומשתנות עם הזמן. האידוי הוא הגורם המניע תהליכים אלו, והוא קשור במאזני החום ובתכונות האגם. ככל שהתמלחת מרוכזת יותר (אקטיביות מים נמוכה) קצב האידוי קטן, ויש להתחשב בנתון זה כאשר מחשבים את האידוי בתנאים משתנים של תכונות פני האגם. הערכות קצבי האידוי התבססו עד כה על חישובי מאזן החום מתוך מדידות מטאורולוגיות מתחנה בודדת. בעבודה זו בכוונתנו להתייחס גם לשינויים המרחביים בקצבי האידוי באגם, כשבחלקו הצפוני ישנם מקורות מים (שפך הירדן, מעיינות פשחה-קנה-סמר) ובחלקו הדרומי יש מקורות מלח (דלתת המלח). לשם כך אנו פורסים רשת תחנות מטאורולוגיות לאורך חופי ים המלח ועל גבי מצופים, וכן מודדים את טמפ' פני האגם בעזרת חיישנים בחישה מרחוק מלוויינים. כמו כן אנו משתמשים במערכת מדידה מתקדמת של מדידת שטפי חום ואידוי (eddy covariance). עתיד ים המלח יקבע על בסיס חישוב מאזני המים החשובים להבנה בעיקר כבסיס לניהול נכון של האגם. 

מטרות:
1. כימות קצב האידוי בפני האגם – כולל שינויים בזמן ובמרחב.
2. בחינת הקשר בין השינויים המרחביים בקצבי האידוי לשינויים מרחביים בתכונות האטמוספרה מעל האגם ושכבת המים העליונה.

שיטות:
1. מדידות בתחנות קבועות: 10 תחנות מטאורולוגיות יוצבו לאורך חופי ים המלח ובמצופים בתוך הים. התחנות ימדדו טמפ' אויר ולחות אויר, רוח (מהירות וכיוון), טמפ' מים, מפלס הים, ובחלקם גם קרינות ארוכת וקצרת גל - נכנסות ויוצאות.
2. מדידות חודשיות של מליחות המים בתחנות השונות (לשם בחינת השפעת המליחות על קצב האידוי).
3. תצפיות בחישה מרחוק מלווינים על טמפ' פני המים.
4. תחנת מדידת אידוי בשיטת Eddy covariance.
5. חישובי שטפי חום וקצבי אידוי.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
איתמר לנסקי.

 

עבור לתוכן העמוד