גיבוש מלח בים המלח-חקר מנגנוני וקצבי הגיבוש ושינויים עונתיים ומרחביים

חוקרי המכון: נדב לנסקי

מימון: המשרד להגנת הסביבה, מפעלי ים המלח

רקע וחשיבות המחקר:
ים המלח הוא האגן האוופוריטי הטבעי הגדול ביותר על פני כדור הארץ בו שוקע מלח באופן פעיל, והוא מהווה "בית ספר" להבנת מנגנוני היצירה של מרבצים אוופוריטיים המופיעים ברקורד הגיאולוגי. בארבעים השנים האחרונות הצטבר ידע רב לגבי הלימנולוגיה של ים המלח, התבצעו חישובי מאזני מים חום ומלח, וכן התקיימו תצפיות בדידות לגבי קצב גיבוש המלח. מחקר זה בא להשלים פערי ידע בתחומים הבאים:
א. איפיון סיסטמטי של קצבי הגיבוש של המלח בים המלח – שינויים מרחביים (עומק) ועיתיים (עונתיים).
ב. מציאת הקשר בין מצב השיכוב העונתי לקצב הגיבוש בעומקים השונים, תוך התייחסות למצב הרוויה של מלח ושטפי מים, מלח וחום.
ג. שינויים מרחביים בכיוון צפון דרום, כשבצפון מקורות מים ובדרום מקורות מלח.
ד. הסבר לגבי הפער בין עובי המלח המחושב הצפוי בחופי ים המלח (כ-4 מטר) לבין ההיעדר של מלח בפועל בחופי ים המלח (מלבד קרומים דקים של מלח).
במחקר זה נשלב תצפיות שדה מקרקעית הים, תצפיות לימנולוגיות לגבי מצב השיכוב ובפרט לגבי מליחות המים בשכבות השונות ומצב הרוויה של המלח, וחישובי שטפי חום וחומר.

מטרות:
1. כימות קצב התגבשות המלח – כולל שינויים בזמן ובמרחב. נבחן את השינויים עם העומק והקשר למצב השיכוב, ושינויים צפון-דרום, וכן שינויים עונתיים.
2. יחקר הקשר בין קצב גיבוש המלח ושונותו העיתית והמרחבית לשטפים ששולטים במערכת המלח (שטפי מים, חום ומלח).

שיטות:
1. מדידות שדה חודשיות:
א. קצב גיבוש מלח במלכודות מלח המונחות על גבי הקרקעית בעומקים שונים. הסדימנט יאסף מהמלכודת פעם בחודש וישלח לאנליזה לשם אפיון קצב גיבוש הליט וכן קצב הצטברות חומרים לא מסיסים.
ב. צילום תת ימי של קרקעית הים בעומקים השונים (מערכת מצלמות ותאורה – הורדה בעזרת כבל מספינה).
ג. קצב גיבוש מלח על גבי כבל שתלוי אנכית מפני המים עד הקרקעית בעומק 55 מ'.
ד. פרופילים אנכיים של טמפ', מליחות ועכירות – מהם נלמד על מאפייני השיכוב.
ה. מדידת מסיסות מלח במעבדה, עבור דוגמה משכבת המים העליונה (עומק 10 מ').
ו. מדידת טמפ' ומליחות המים בעומק מטר לאורך חופי ים המלח מצפון לדרום, 6 תחנות מדידה קבועות (מרווח 10 ק"מ בין התחנות).
2. חישובי שטפים שקשורים במערכת המלח, שטפי מים, מלח וחום. במקביל לחקר תהליך האידוי, נשתמש בתובנות שהצטברו מקביעת קצבי האידוי – בגרדיאנטים צפון דרום, כדי לכמת את קצבי הסדימנטציה בכיוון צפון-דרום בהתייחס לקצבי אידוי, מקורות המים והמלח.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
יהודה אנזל.
 

 

עבור לתוכן העמוד