גיבוש מלח על כבלים בים המלח- השלכות על פרויקט קציר המלח

חוקרי המכון: נדב לנסקי

מימון: מפעלי ים המלח

רקע וחשיבות המחקר:
החלטה בין ממשלת ישראל למי"ה קבעה שהמשך הפעילות של האגן הדרומי של ים המלח מותנית בכך שיתבצע קציר מלח והשבתו לאגן הצפוני באופן רצוף בקצב גבוה (16 מליון מ"ק לשנה). השבת המלח לים הינה תהליך מורכב כאשר החלופות עדיין בבחינה. השבת המלח כרוכה בין היתר בהצבת מתקנים ימיים ומלווה בגיבוש מלח על המתקנים הצפים בים המלח. פיתרון בעיה זו הינו  אתגר לא פשוט, כיוון שגיבוש המלח גורם להכבדה על הכבלים שמחזיקים את המתקנים ומסכן את קיומם. כדי לבחון את החלופות השונות והמשמעות של גיבוש המלח בכל חלופה כולל הדרכים להתמודדות איתו, יש לבצע מספר מחקרים. בפרוייקט זה נאפיין את מנגנוני גיבוש המלח ונקבע את קצבי הגיבוש על גבי כבלים בים המלח, כתלות בעומק ובעונות השונות. יש לציין שפיתחנו מתודולוגיה ייחודית לבחינת הנושא תוך התייחסות לקשר בין המצב הלימנולוגי של האגם (שיכוב), שטפי מים חום ומלח ומצב הרוויה של המלח בעמודת המים.

מטרות:
1. כימות קצב התגבשות המלח על גבי כבלים כתלות בעומק ובזמן (עונות השנה).
2. מציאת הקשר בין קצבי הגיבוש לשאר השטפים ששולטים במערכת (שטפי מים, חום ומלח).

שיטות:
1. מדידות שדה חודשיות:
א.   קצב גיבוש מלח על גבי כבל שתלוי אנכית מפני המים עד הקרקעית בעומק 55 מ'.
ב.   מדידת פרופילים אנכיים של טמפ', מליחות ועכירות – מהם נלמד על מאפייני השיכוב.
ג.   מדידת מסיסות מלח, עבור דוגמאות משכבת המים העליונה (10 מ').
2. תצפיות מיוחדות:
א. בחורף, כשקצב הגיבוש גבוהה ביותר, נבצע ניסוי שדה מיוחד על מתקנים הנדסיים שונים כולל מצופים.
ב. נניח צינור באורך 500 מ' צמוד לקרקעית מחוף הים לכיוון מרכז הים ונעקוב במשך העונות השונות אחר תהיליכי גיבוש המלח והצמדת הצינור על ידי מלח. התצפית תתבצע בעזרת רובוט שיסרוק את הצינור כל 3 חודשים, למשך שנה.
אינטגרציה של תצפיות אלו יתנו מידע כמותי לגבי קצבי ומנגנוני גיבוש מלח על גבי כבלים (מצוף-משקולת), צינורות מונחים ומתקנים צפים.

 

עבור לתוכן העמוד