שדה המאמצים ופעילות סייסמית לאורך העתקים ראשיים בצפון ישראל

חוקרי המכון: ולדימיר לייחובסקי, עמית שגב
חוקרים נלווים: מיכל רוזנטל (עבודת דוקטור), נדב וצלר (בטר דוקטורט), מיכאל ריבקוב (יועץ בהדרכה של מיכל)

מימון:
קרן המדען הראשי, משרד האנרגיה והמים, ISF.

רקע וחשיבות המחקר:
הדמיה של תת-הקרקע, לעומקים של קילומטרים, נעשית ע"י מספר שיטות גיאופיסיות ובעיקר: 1. קווים סייסמיים (גלים); 2. מפות שדה הכבידה (גרביטי); 3. מפות השדה המגנטי. שני האחרונים מכונים גם שדות פוטנציאל. פענוח מידע משלושת השיטות שהוזכרו נעשה בעזרת מידע על תכונות הסלעים (נתונים פטרופיסיים) בתת-הקרקע הנאסף בקידוחים. ביצוע מדידות גיאופיסיות בשיטות השונות ואיסוף הנתונים מצפון ישראל נעשה במשך שנים רבות בייחוד ע"י המכון הגיאופיסי הישראלי. בנוסף ובמקביל בוצעו עבודות רבות ע"י חברות פרטיות לחיפושי נפט, גז, מים או מחצבים. למבנה והרכב תת-הקרקע יש חשיבות מכרעת בחקר התשתית של אזור המחקר. המחקר יתמקד בלימוד המבנה וההרכב של האגנים הטקטוניים שבמרכז בקע ים המלח ויחסם למערכות השבירה בשוליים (גליל וגולן).

מטרות:
1. פיתוח כלים לפענוח משולב של מדידות גרביטי ומגנטיקה.
2. לימוד והגדרה של מבנה והרכב תת-הקרקע של אזור העבודה ע"י בניית מפות גרביטי ומגנטיקה מפורטות.
3. הכנת מודלים כמותיים באזורים נבחרים. שחזור לאחור של התפתחות האגנים ומערכות ההעתקים.
4. גיבוש מסקנות והמלצות להמשך מחקרים עתידיים של שדות פוטנציאל, באזורים אחרים.

שיטות:
1. השלמת מדידות בשדה.
2. עריכת עיבודי נתונים ובניית מפות ובסיסי נתונים.
3. בניית מודל גרביטי תלת-מימדי של צפון ישראל.
4. הפעלת מודלים לטרנספורמציות של שדות פוטנציאל, כולל: reduce-to-pole, upward continuation derivatives ועוד.
5. בניית מפות של פיזור מאמצים בקרום וכן עדכון הנתונים הסייסמיים מאזור צפון ישראל.
6. ביצוע סימולציות נומריות של העתקה באזור צפון ישראל.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
צבי בן-אברהם – אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת חיפה.

 

עבור לתוכן העמוד