טקטוניקה

סקרי גרביטי ומגנטיקה (שדות פוטנציאל) נמצאו כבר מזה זמן רב ככלים גיאופיסיים חשובים לחקר תת-הקרקע, בין השאר בזכות ההשקעה הכספית הנמוכה הכרוכה בביצועם. . יתרון נוסף הוא ששניהם אינם פולשניים בהיותם מבוססים על חישה מרחוק שאינה גורמת נזק לסביבה. שדות פוטנציאל משמשים ככלי חישה מרחוק של תכונות פיסיקאליות שונות של סלעים כתלות במרחק מהם. העוצמה והכיוון שלהם אינם שווים במקומות השונים על פני כדור הארץ. בהתבסס על שינויים אלה, השיטות של גרביטי ומגנטיקה משמשות לאיתור מבנים גיאולוגיים וחישוב עומקם, בייחוד בחקר קרום כדור הארץ וחיפושי נפט, גז ומחצבים.
רשת תחנות המדידה של גרביטי בישראל מכילה כ-50,000 תחנות. ערכי בוגה גרביטי (Bouguer gravity) חושבו על ידי שימוש בצפיפות של 2670 ק"ג\מ'3 ואליפסואיד ייחוס משנת 1967. גובה פני הים מהווה את מישור הייחוס לגובה וגופי מים קיבלו את אותה הצפיפות כמו היבשה. בשלב הסופי נבנה שריג מרחבי של נקודות מידע במרווח של 2×2 ק"מ.
נתונים מגנטיים דיגיטליים מצויים ככתמי אזורים בהם נעשו סקרים מגנטיים אוויריים, ימיים וקרקעיים, על פי רוב אנלוגיים. למכלול נתונים אלה נעשתה דיגיטיזציה וחישוב לפי גובה טיסה אחיד של 3,000 רגל מעל פני הים. שדה הייחוס המגנטי הבינלאומי (IGRF) הוסר ממכלול הנתונים וזאת בניגוד למגוון של מגמות מקומיות אשר שימשו לתיקון סקרים מסוימים.
בסיס נתונים של תכונות פטרופיסיקאליות של הסלעים בישראל, מהפרקמבריון ועד לפלייסטוקן, כולל את הצפיפות והתכונות המגנטיות שלהם. נאספו גם לוגים אקוסטיים ושל צפיפות מיותר מ-50 קידוחי נפט עמוקים.

איור – סדרת מפות של צפון ישראל והסביבה מלמטה כלפי מעלה: מבנה תלת-ממדי של הקרום; מפה גיאולוגית על גבי מישור פני השטח (טופוגרפיה ובתימטריה); מפת השדה המגנטי הכללי ומפת אנומליות גרביטי בוגה.

 

 


שדה המאמצים ופעילות סייסמית לאורך העתקים ראשיים בצפון ישראל

חקר העתק הכרמל

עבור לתוכן העמוד