נחושת בהר עמרם

חוקרי המכון: עמית שגב, עמית אליהו (דוקטורנט מתנדב במכון הגיאולוגי)

מימון: קרן המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים לירון קציר, אוניברסיטת בן גוריון

רקע וחשיבות המחקר:
מינרליזציה של נחושת מתארחת באבני חול קרטיקוניות באזור תמנע-אילת, דרום ישראל. אבני החול הקרטיקוניות  מונחות באי התאמה מעל אבני חול קמבריות , ומשום כך מקובל שמקורו של בצר הנחושת הקרטיקוני בבקעת תמנע הוא עיבוד מחדש של בצרי נחושת המצויים עמוק יותר בחתך, בסלעים פרה-קמבריים וקמבריים.  בתצורות הקמבריות של הר עמרם, המצוי כ-10 ק"מ מדרום לתמנע, אין מינרלי נחושת, ומקורו של בצר הנחושת הקרטיקוני של עמרם, שנכרה בתקופות הרומית והמוסלמית, איננו ידוע. מנגנון מינרליזציית הנחושת באבני החול הקרטיקוניות של תצורות אמיר ועברונה באזור הר עמרם גם הוא נותר עלום. ייתכן שהנחושת שהושקעה בעמרם הובלה ע"י תמיסות מאגן תמנע, אך נתונים גיאופיזיים מציעים שיתכן שמקור הנחושת הוא מקומי – גוף סולפידי ממקור וולקני המצוי בתת הקרקע.

מטרות:
העשרה משמעותית של המידע (הכמעט חסר לחלוטין) על מרבץ הנחושת באזור הר עמרם, אשר יש לו השלכות חשובות על הפוטנציאל של חיפוש נחושת ומתכות נוספות בדרום ישראל בכלל, ובעמרם בפרט. המחקר יהווה תרומה משמעותית לניהול עתידי של משאב טבע, שבעקבות הפתיחה מחדש של מכרות תמנע זכה להתעניינות מחודשת.

שיטות:
מחקר זה מתחקה אחר יצירת בצר הנחושת בעמרם ע"י תצפיות שדה (כ-10 ימי שדה), מדידות ספקטרליות ומגנטיות בשדה,  עבודה פטרוגרפית, איפיון במיקרוסקופ אלקטרוני ואנליזות כימיות ואיזוטופיות.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
ירון קציר – אוניברסיטת בן גוריון.

עבור לתוכן העמוד