מידול תנועה ולכידת CO2 ביחידות מגיל יורא באקויפרים המלוחים בנגב

חוקרי המכון: רביד רוזנצוייג

מימון: משרד האנרגיה

רקע וחשיבות המחקר:
בשנים האחרונות מושקע מאמץ גדול במציאת דרכים לצמצום פליטות גזי חממה לאטמוספירה. אחת הדרכים שזוהו כיעילות בהרחקת CO2 לפרקי זמן ארוכים וכישימות בטווח הזמן המיידי היא הטמנת CO2 בשכבות גיאולוגיות עמוקות. בתהליך זה ה-CO2 מופרד מזרם גזי הפליטה של מקורות נייחים, מוסע לאתר ההטמנה ומוחדר כפאזה סופר-קריטית באמצעות קידוחים לשכבות גיאולוגיות עמוקות.
בישראל פליטת ה-CO2 השנתית עומדת על כ-70 מיליון טון וגדלה בכ-1.75 מיליון טון כל שנה.  למרות שמדינת ישראל אינה ברשימת המדינות המפותחות בפרוטוקול קיוטו ולכן לא נדרשת לפעול להפחתת פליטות גזי חממה, מדיניות ממשלת ישראל המוצהרת היא להפחית את פליטות גזי החממה.
לאור זאת, נעשתה במכון הגיאולוגי הערכה ראשונית של אפשרויות ופוטנציאל הטמנת ה-CO2 במדינת ישראל. נמצא כי פוטנציאל ההטמנה העיקרי נמצא בסדרה של אקויפרים עמוקים הנושאים תמלחות. שיקולים הידרולוגיים וכלכליים הובילו להתמקדות באקויפר התיכון מגיל יורא. האקויפר מכיל שכבת אבן חול חדירה ונקבובית, מעליה שכבות  קרבונטיות בעיקרן חלקן סדוקות, התחומות באקויטרד המכיל יחידות פצלים עבות.

מטרה:
מטרת המחקר היא בחינת השפעת מבנה והטרוגניות תת הקרקע, והנתונים הפטרופיזיקליים וההידרודינמיים על כמויות וקצב החדרת ה-CO2, התפשטות הפלומה וקצבי זליגת CO2 באזור המחקר.
שיטות:
עריכת סימולציות נומריות  של תרחישי החדרה ומבחני רגישות על מנת לבחון את תנועת ה-CO2, מנגנוני הלכידה, שדה הלחצים וקצבי וכמויות ההחדרה האפשריות עבור האקויפר התיכון, תוך הסתמכות על המידע הקיים על יחידות אלו.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי: 
רן הולצמן, האוניברסיטה העברית

עבור לתוכן העמוד