ניטור הפעילות הסיסמית והערכת סיכונים סיסמיים באזור הכנרת ועל העתק אלמגור

חוקרי המכון: איתי קורזון

 

 

מימון: משרד ראש-הממשלה, ועדת שפירא

 

 

רקע וחשיבות המחקר:
במהלך כ- 10 ימים באוקטובר 2013 אירע נחיל של רעידות אדמה (earthquake swarms) בלב הכנרת, עם כ- 20 רעידות בעלות מגניטודה של 2 ומעלה, שמתוכם 5 רעידות של 3-3.5. המיקום המקורב של הרעידות מצביע אמנם על העתק אלמגור (Hurwitz et al., 2002), אולם המערכת הטקטונית בכנרת מורכבת ונדרשת עבודה נוספת ומדויקת יותר על-מנת לאשש את המיקום ולהבין את אופי הפעילות. כמו-כן, עקב הפתיחה של האגן אנו מצפים לא רק לרכיבי החלקה שמאלית אלא גם לרכיבי פתיחה, ולבדוק האם אותם רכיבים ניתנים לזיהוי מתוך הנתונים.המשמעות של רכיבי מתיחה על הערכת הסיכונים היא גדולה מכיוון שהיא מצביעה על מישור העתקה נטוי המסוגל לייצר רעידות גדולות יותר ממשטח העתקה אנכי עקב שטח גדול יותר של העתק המצוי בתחום השבירה הפריך. בנוסף לרשימת הרעידות הגדולות ממגניטודה של 2 של המכון הגיאופיסי, סביר שבתקופת האירועים התרחשו רעידות נוספות בתחום מגניטודות נמוך יותר, הניתנות לעיבוד וליצירת תמונה מתאה יותר של הפעילות הסיסמית. הפעילות הורגשה היטב בטבריה ובסביבת הכנרת, כולל דיווחים על נזקי מבנים בטבריה. ברור שבמידה והעתק זה מסוגל להפיק שבירה משמעותית יותר (>>3.5) יש לכך השלכות משמעותיות לגבי הערכת סיכונים סיסמיים בסביבת הכנרת, ועל תיעדוף כספים של הממשלה להתמודדות עם סיכונים אלה.

 

 

מטרות:
1. ניטור מלא ומדויק של הפעילות הסיסמית האינטנסיבית שהתרחשה בכנרת לקראת סוף אוקטובר 2013
2. הבנה טובה יותר של המנגנונים המכניים של רעידות אילו ומציאת הקשר המרחבי והמכני בין מקבץ הרעידות לבין מבנה ההעתקים בכנרת.
3. הערכת מגניטודה מקסימלית והסיכונים הסיסמיים באזור הכנרת

 

 

שיטות:
1. בניית מאגר נתונים סיסמי ממוקד בזמן ובמרחב התרחשות האירועים – המחקר אינו דורש איסוף נוסף של חומר אלא שימוש בחומר קיים של האגף הסיסמולוגי וארגון שלו על-מנת שניתן יהיה לעבדו מחדש.
2. הרצה של תוכנת גילוי חדשה (Kurzon et al., 2014), עם רגישות גבוהה פי 10 יותר מתוכנות הגילוי הסטנדרטיות, על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של הפעילות הסיסמית.
3. איכון מחודש של הרעידות, ואיכון של הרעידות הקטנות ממגניטודה 2.
4. בניית פתרונות מכניים של הרעידות ע"י ישמוש בשיטות: א. Focal Mechanism, ו- ב. Moment Tensor, בהתאם למגבלות המגניטודה של השיטות.
5. מציאת הקשר המרחבי והמכני בין מקבץ הרעידות למבנה ההעתקים.
6. הערכת המגניטודה המקסימלית והסיכונים הסיסמיים באזור הכנרת בהתאם לתוצאות.

עבור לתוכן העמוד