קצב הנסיגה של מצוק החוף של ישראל בהולוקן


חוקרי המכון:  עודד כץ ועמית מושקין

מימון: משרד האנרגיה

רקע וחשיבות המחקר:
לאורך קטעים ארוכים של חוף הים התיכון הישראלי מצוי מצוק חופי, בגובה עד 50 מטר, הבנוי סלע כורכר חלש יחסית והנסוג עקב תהליכי בלייה בעיקר כתוצאה מפגיעת גלי הים. נסיגה זו של המצוק מסכנת מבנים ותשתיות הבנויים בצפיפות מעל גג המצוק וכן מעמידה בסכנה את אזור החוף הים מתחת למצוק ומהווה בעיה תכנונית משמעותית. הבנה מלאה של התהליכים הטבעיים הקובעים את אופי וקצב נסיגת המצוק-החופי היא קריטית לממשק האנושי עם סביבה טבעית זו, בעיקר לאור הפתוח הצפוי בשנים הקרובות באזור זה ובפרט בהקשר של תשתיות חוף הקשורות לתעשיית הגז הטבעי המתפתחת ולאפשרות של בנייה של איים מלאכותיים לאורך החוף. קצבי הנסיגה של המצוק החופי נמדדו בעבודות קודמות בעיקר תוך שימוש בתצלומי אויר מ- 60 השנה האחרונות. תחום קצב הנסיגה הממוצע שנמצא בשיטה זו הוא 0 – 0.5 מ/שנה. קצב נסיגה ממוצע של 0 – 8 מ/שנה נמדד בעזרת ליידר קרקעי, על פני שנה, לאחר סערת חורף קיצונית שהתרחשה בדצמבר, 2010. קצב הנסיגה של המצוק החופי נמעט בסדר גודל בין קצב שנמדד לאורך שנה או לאורך עשורים. מגמה זו של ירידה בקצב הנסיגה עם עליית חלון-זמן התצפית תמשיך להתרחש עד אשר קצב נסיגה אופייני 'אמיתי' יופיע לאורך חלון זמן ארוך מספיק.

מטרות:
מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך, בפעם הראשונה, את קצב הנסיגה האופייני של המצוק החופי כאשר הוא נמדד על פני חלון תצפית של מאות עד אלפי שנים. קצב זה אינו ידוע עד עתה והוא קריטי להבנה מלאה של המערכת הטבעית של המצוק החופי.

שיטות:
במסגרת המחקר המוצע, ייקבע גיל ההינתקות מפני המצוק של גושי סלע גדולים המסמנים את מיקום בסיס מצוק החוף בעבר, גושים אילו מסודרים לאורך קווים מספר עשרות מטרים מעבר לקו מצוק החוף הנוכחי, שקועים חלקית בתוך ים, תוך שימוש בתיארוך בשיטת OSL. כמו כן תחושב נסיגת המצוק בחלונות זמן של מאות ואלפי שנים תוך שימוש במבנים ארכיאולוגים.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
עפרה ברקאי – פוסט דוקית של המכון הגיאולוגי.

 

עבור לתוכן העמוד