הובלה קלסטית תת-ימית וסדימנטציה באגן הלבנט בטרציאר המאוחר


חוקרי המכון:  זהר גבירצמן, אלחנן צוקר (מלגאי)

מימון: בקשת מימון למדען ראשי של משרד אנרגיה נדחתה. בקשה במסגרת פרויקט סיכונים גיאולוגיים בים הוגשה שוב בנובמבר 2014. 

רקע וחשיבות המחקר:
מציאת מאגרי הגז הגדולים מול חופי ישראל החל משנת 2009 בתוך יחידות חוליות מגיל מיוקן מוקדם ואוליגוקן הקבורות כ-5 ק"מ מתחת לקרקעית הים עוררה ענין רב בהבנת מקור החול ומנגנון הפצתו. התעבות היחידות מגיל זה דרומה רומזת על מקור קלסטי דרומי ומעודדת חיפוש מרבצי חולות נוספים לאורך מסלול הנמשך ממרכז האגן ישירות למצריים. לעומת זאת, מאז הפליוקן ועד היום מסלול פיזור החולות שמגיעים מהנילוס נמשך לאורך חופי סיני וישראל על גבי מדף היבשת ורק אחר כך גולש מקצה המדף לים העמוק. דגם ההובלה והסדימנטציה הצעיר (פליו-פלייסטוקן) שונה, אם כן, באופן יסודי מזה שקדם לו (אוליגו-מיוקן). 

מטרות:
מטרת המחקר היא להבין מה היו המקורות הקלסטיים שהזינו את הסדימנטציה באגן הלבנט החל מסוף האיאוקן, מה היה מסלול ההובלה, ובאיזה מנגנונים התפזר החומר הקלסטי בים העמוק. לצורך כך נשתמש בסימולציות סטרטיגרפיות להבנת מילוי האגן בעבר וננתח את קרקעית הים הרצנטית כאנלוג מודרני. 

שיטות:
1. ניתוח מורפומטרי של קרקעית הים הרצנטית במטרה להבין את מערכת ההובלה הרצנטית.
2. סימולציות סטרטיגרפיות המשחזרות את מילוי האגן החל מסוף האיאוקן. הסימולציות תערכנה בעזרת תוכנה הנקראת DIONISOS מתוצרת חברת BICIP הצרפתית. סימולציות אלה משתמשות בחוקי דיפוזיה אמפיריים המאפשרים השגת מידע כללי על גורמי הקלט. האסטרטגיה היא לשנות את הפרמטרים במגבלות ריאליות בשיטת הניסוי והטעיה עד לקבלת מודל מוצלח שמתאים לתצפיות.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
פרופסור יהודה אנזל – האוניברסיטה העברית

עבור לתוכן העמוד