הדמיה תלת מימדית של מעבר גלים סיסמיים במישור החוף הישראלי


חוקרי המכון:  זהר גבירצמן, עמרי וולק (מלגאי)

מימון: ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה

רקע וחשיבות המחקר:
מדידות של תנודות קרקע באגנים סדימנטריים מצביעות על הגברה משמעותית ביחס לאזורים סמוכים. עם זאת, בהעדר נתונים מוקלטים להערכה כמותית של עוצמת הרעידות הצפויה, סימולציות ספרתיות הופכות לחלופה אטרקטיבית למחקר. מישור החוף הישראלי שבו מרוכזת רוב אוכלוסיית ישראל הוא אגן סדימנטרי שמתעבה מערבה ומציב בפנינו שאלה מעניינת שקשורה לחוסר הסימטריה בין מזרח למערב. אנו מצפים לתגובת אגן שונה לרעידה שמקורה בבקע ים המלח ולרעידה שמקורה בקפריסין. כמו כן נמצאים בתת הקרקע של מישור החוף קניונים עתיקים שקירותיהם עשויים מסלע קשה ומילויים מסלע רך. קניונים אלו עשויים לשמש מגברי תנודות מיוחדים.

מטרות:
כימות תנודות קרקע בזמן רעידת אדמה במישור החוף הישראלי באמצעות סימולציות נומריות של התפשטות גלים ביתד הסדימנטרי המכסה את חבורת יהודה. בפרט תיבחן ההשפעה של המבנה הדו- והתלת-מימדי של היתד הסדימנטרי (עם ובלי קניונים) ותיבחן ההשפעה של מקור הרעש (מבקע ים המלח או ממקור מערבי כמו קפריסין).

שיטות:
בשנים האחרונות נבנתה במכון הגיאולוגי חוות שרתים שמאפשרת להריץ מודלים "כבדים". כרגע יש לנו יכולת להריץ סימולציות  תלת-ממדיות באמצעות מודל סיפרתי מתקדם (WPP) שרץ על מערכת בעלת צבר של 72 ליבות ו – 386 ג"ב זיכרון  RAM. את המחקר במישור החוף נבצע בשלושה שלבים עם רמת סיבוכיות עולה. (א) קוביה תלת מימדית עם שכבות אופקיות; (ב) יתד סדימנטרית מתעבה ונוטה מערבה; (ג) יתד סדימנטרית כנ"ל המכילה קניון קבור ששוליו קשים ומילויו רך (למשל הקניונים מתחת לראשון לציון ובקרבת אשדוד). בכל שלב נבחן רעידות שמגיעות ממזרח וממערב.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
ד"ר מיכאל צ'סרסקי – אוניברסיטת בן גוריון

עבור לתוכן העמוד