איזוטופים של ראדיום כעוקבים לשפיעת מלח לאגם הכינרת

חוקרי המכון:  לודויג הליץ  וגלית שרעבי

מימון: רשות המים

רקע וחשיבות המחקר:
המלחת מי הכנרת הינה בעיה ראשונה במעלה למשק המים של ישראל. להורדת העומד ההדרוסטטי הפועל על התמלחות הנובעות לאגם, נקדחו בארות לשאיבת מים מתוקים, במעלה האקויפר ממערב לאגם. להערכת השינויים בשפיעת המלח אנו מציעים למדוד את "קוורטט" איזוטופי הראדיום   –
 226Ra (t1/2 =1600y), 228Ra (t1/2 =5.75y), 224Ra(t1/2 =3.7d),  223Ra (t1/2 =11.4d)
תוך ניצול המשרעת הרחבה של מחציות החיים שלהם.

מטרות:
הבנת הלימנולוגיה, גיאוכימיה ומאזן המסה של איזטופי הרדיום (226Ra, 228Ra ו- 224Ra) באגם הכנרת על מנת לכמת את כניסת מעיינות מלוחים לתוך האגם.
1. הבנת התנהגות הגיאוכימית של איזוטופי הרדיום ובדיקת הקשר למנגן מומס וחלקיקי בעמודת המים במצבי חיזור שונים.
2. בדיקת ייתכנות השפעה של מנגן על ניוד והימצאות הרדיום באגם.
3. פיתוח שיטה מהימנה למדידת  228Ra ו- 228Ra/226Ra בתחומי הריכוז שבין המעיינות המלוחים לריכוז באגם הכנרת ע"י מערכת MC-ICPMS  שתחליף מדידות במונה גמא.

שיטות:
1. מדידות גיאוכימיות כלליות של מים, חומר מרחף וסדימנטים.
2. מדידות של איזוטופים ראדיואקטיביים ע"י מערכת MC-ICPMS ובמעבדת מוני האלפא של המכון למדעי כדור הארץ (226Ra ו- 224Ra). 

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
פרופ' בעז לזר – האוניברסיטה העברית בירושלים

עבור לתוכן העמוד