ניטור הרכב המים בתווך הבלתי רווי של חבורת יהודה (מערת שורק)

חוקרי המכון:  אבנר אילון, מירה מטיוס

מימון: המכון הגיאולוגי

רקע, מטרות, וחשיבות המחקר:
מטרת הניטור היא לעקוב אחר הקשר בין הרכב איזוטופי של גשמים, כמותם, טמפרטורת האויר, מועד ירידת הגשמים לבין מי התווך  הבלתי רווי  קרי: הרכבם האיזוטופי, מועדי טיפטוף וגיל המים. המטרה להבין את המערכת העכשוית במערת שורק וללמוד ממנה על אקלים עבר. במהלך הניטור הסתבר שיש חשיבות להכרת המערכת הפליאואקלימית הכללית ולכן הרחבנו את הניטור (באמצעות קרנות מחקר) לאזורים נוספים בארץ בהם אנחנו מבצעים מחקרים פליאואקלימיים. הניטור הכמותי באזור מערת שורק החל בשנת 1995. משנת 1997 הוספנו אתרי דיגום נוספים בארץ. בחלקם הניטור ממשיך בחלקם הופסק מסיבות שונות.


מסקנות הניטור מצביעות על חשיבות ההמשך מהסיבות הבאות:
1) קביעה מדויקת של התלות בין היחס בהרכב האיזוטופי של הגשמים לכמותם באזורים האקלימיים השונים בארץ.
2) הבנת ההבדלים בהתנהגות הגשמים והמים בתווך הבלתי רווי באזורי האקלים השונים בארץ בעונות השנה השונות.
3) חישוב אומדן  כמות המשקעים המגיעה לתווך הבלתי רווי וממנו למי התהום.
4) בירור הקשר בין הרכב הגשמים למקור הסופות.
5) בירור הקשר בין הרכב הגשמים לקרבונט השוקע במערות ובפני השטח.

שיטות:
דיגום כל אירועי הגשמים בתחנות: שורק, ירושלים, גליל (מכמנים), מדבר יהודה (אלון).
דיגום חודשי: חרמון, נווה אטיב, פקיעין, ערד, באר שבע מכתש רמון ומכתש קטן, נאות סמדר.
אנליזות איזוטופיות של כל דוגמאות הגשם
אנליזות איזוטופיות וכימיות של מים בתווך הבלתי רווי (בעיקר במערת שורק)

כל האנליזות האיזוטופיות מבוצעות באופן עצמאי ללא עזרה טכנית באגף לגיאוכימיה.

עבור לתוכן העמוד