הטמנה CO2

הטמנה גיאולוגית עמוקה של פחמן דו-חמצני בישראל

מאז שנת 2008 עוסקים חוקרי המכון הגיאולוגי בבדיקת אפשרויות ההטמנה הגיאולוגית העמוקה של פחמן דו-חמצני ((CO2 בתת הקרקע של ישראל. הרעיון להטמין CO2 בשכבות מסלע מתחת לפני האדמה התגבש לפני שני עשורים והוא עלה כמענה לצורך הגדל ועולה של הקטנת פליטת גזי חממה אנטרופוגניים, ובתוכם CO2, והפחתת עליית ריכוזם באטמוספירה. מקובל בקרב המדענים שריכוז גבוה של CO2 קשור לשינויי האקלים הגלובליים, ולפיכך צמצום פליטתו לאטמוספירה הוא נושא סביבתי חשוב. אחת מהדרכים הנבחנות כיום ברחבי העולם במספר אתרי מחקר היא הטמנתו בתת-הקרקע בשכבות מסלע מתאימות. המאמץ לפיתוח הטכנולוגיות לתפיסה של CO2 בתחנות כוח משולב כיום במאמץ לאפיון אתרי החדרה ולביצוע של ניסויי הטמנה בקנה מידה משתנה.
התנאי המוקדם לפיתוח תוכנית ממשלתית מסודרת של הטמנת CO2 בישראל חייבה בירור מוקדם בדבר קיומם של גופי סלע מתאימים המסוגלים להכיל את כמויות ה-CO2 הנדרשות, לפי תחזית הפליטה בישראל לשנים הבאות. לימוד מוקדם של אופי ועובי החתכים הגיאולוגיים בתת-הקרקע של ישראל הוביל כבר בתחילת המחקר להתמקד באזור הנגב הצפוני, שהוא גם קרוב מספיק למקורות הפליטה העיקריים של ישראל בתחנות הכוח של חברת החשמל ומרוחק יחסית מריכוזי האוכלוסייה במרכז הארץ. לשם הערכת נפחי ההטמנה בתת-הקרקע עלה הצורך במיפוי של כל מאגרי מי-התהום הפוטנציאליים והערכת נפח החללים בסלע ובמיפוי ואפיון השכבות החוצצות שמעל לאקוויפרים אלו. בשעה שהמחקר ההידרולוגי בישראל התמקד במאגרי מי-תהום שפירים ורדודים, הטמנת CO2 בתת הקרקע מתמקדת במאגרי מי-תהום מלוחים הנמצאים בעומק גדול מקילומטר אחד ושעבורם המידע מקידוחים הוא מועט ביותר. על מנת להטמין CO2 בבטחה יש להוכיח כי האקוויפרים המלוחים הללו מנותקים באופן ברור מהאקוויפרים השפירים שמעליהם. בדרום ישראל ידועים שלושה תת-אקוויפרים של מי-תהום מלוחים המנותקים מאקוויפר המים השפירים שמעליהם. נפחי ההטמנה של שני אקוויפרים (התיכון והתחתון) הוערכו ונמצא כי אקוויפרים אלו יאפשרו הטמנה של הפליטה הצפויה בישראל ל-50 שנים (כ-5.5 ג'יגה-טון CO2) ואף ליותר. פוטנציאל ההטמנה העיקרי של CO2 נמצא באקוויפר התיכון (מעל 8 ג'יגה-טון CO2) ואילו באקוויפר התחתון נפח ההטמנה קטן יותר (כ-6 ג'יגה-טון CO2). לכל אחד משני האקוויפרים ישנה שכבה חוצצת מעליהם בעובי של מספר מאות מטרים שתמנע את נדידת ה-CO2 חזרה לפני השטח. בגלל שיקולים הידרולוגיים וכלכליים נבחר בתחילה האקוויפר התיכון, המצוי בסלעי חבורת ערד אשר בו יתמקד מחקר מפורט המתנהל בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים במכון הגיאולוגי. המחקר כולל מיפוי תלת-ממדי של אופקי מפתח בחבורת ערד באמצעות פענוח חתכים סייסמים, אפיון פטרופיזי של המסלע בחתך מתוך דוגמאות גלעין שהוצאו בקידוחים, ובחינה של תרחישי הטמנה באמצעות סימולציות נומריות. כעת, התחלנו אף להתמקד באקוויפר התחתון, המצוי בחתך הסלעים של חבורות רמון, נגב וים סוף ובבחינת אפשרויות ההטמנה באקוויפר זה. נתונים אלה יהוו בסיס מדעי למקבלי החלטות בנושא זה.

 

 

 

תכניות עבודה להטמנה CO2 ל 2015-2016

עבור לתוכן העמוד