הובלה קלאסטית באגן הלבנט טרציאר

חוקרי המכון: זהר גבירצמן

מימון: המכון הגיאולוגי 

רקע וחשיבות המחקר:
מציאת מאגרי הגז הגדולים מול חופי ישראל החל משנת 2009 בתוך יחידות חוליות מגיל מיוקן מוקדם ואוליגוקן הקבורות כ-5 ק"מ מתחת לקרקעית הים עוררה ענין רב בהבנת מקור החול ומנגנון הפצתו. התעבות היחידות מגיל זה דרומה רומזת על מקור קלסטי דרומי ומעודדת חיפוש מרבצי חולות נוספים לאורך מסלול הנמשך ממרכז האגן ישירות למצרים. לעומת זאת, מאז הפליוקן ועד היום מסלול פיזור החולות שמגיעים מהנילוס נמשך לאורך חופי סיני וישראל על גבי מדף היבשת ורק אחר כך גולש מקצה המדף לים העמוק. דגם ההובלה והסדימנטציה הצעיר (פליו-פלייסטוקן) שונה, אם כן, באופן יסודי מזה שקדם לו (אוליגו-מיוקן). 

מטרות:
מטרת המחקר היא להבין מה היו המקורות הקלסטיים שהזינו את הסדימנטציה באגן הלבנט החל מסוף האיאוקן, מה היה מסלול ההובלה, ובאיזה מנגנונים התפזר החומר הקלסטי בים העמוק. לצורך כך נשתמש בסימולציות סטרטיגרפיות להבנת מילוי האגן בעבר וננתח את קרקעית הים הרצנטית כאנלוג מודרני. 

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
יהודה אנזל – האוניברסיטה העברית.

עבור לתוכן העמוד