ניטור הפעילות הסיסמית והערכת סיכונים סיסמיים באיזור הכנרת ועל העתק אלמגור

חוקרי המכון: איתי קורזון

מימון: הוועדה הבין משרדית להערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה

רקע וחשיבות המחקר:
במהלך כ- 10 ימים באוקטובר 2013 אירע נחיל של רעידות אדמה (earthquake swarms) בלב הכנרת, עם כ- 20 רעידות בעלות מגניטודה של 2 ומעלה, ומתוכן 5 רעידות של 3-3.5. המיקום המקורב של הרעידות מצביע אמנם על העתק אלמגור (Hurwitz et al., 2002), אולם המערכת הטקטונית בכנרת מורכבת ונדרשת עבודה נוספת ומדויקת יותר על-מנת לאשש את המיקום ולהבין את אופי הפעילות. כמו-כן, עקב הפתיחה של האגן אנו מצפים לא רק לרכיבי החלקה שמאלית אלא גם לרכיבי פתיחה, ונבדוק האם אותם רכיבים ניתנים לזיהוי מתוך הנתונים. המשמעות של רכיבי מתיחה על הערכת הסיכונים היא גדולה מכיוון שהיא מצביעה על מישור העתקה נטוי המסוגל לייצר רעידות גדולות יותר ממשטח העתקה אנכי עקב שטח גדול יותר של העתק המצוי בתחום השבירה הפריך. בנוסף לרשימת הרעידות הגדולות ממגניטודה של 2 של המכון הגיאופיסי, סביר שבתקופת האירועים התרחשו רעידות נוספות בתחום מגניטודות נמוך יותר, הניתנות לעיבוד וליצירת תמונה מדוייקת יותר של הפעילות הסיסמית. הפעילות הורגשה היטב בטבריה ובסביבת הכנרת, כולל דיווחים על נזקי מבנים בטבריה. ברור שבמידה והעתק מסוגל להפיק שבירה משמעותית יותר (>>3.5) יש לכך השלכות משמעותיות לגבי הערכת סיכונים סיסמיים בסביבת הכנרת ועל תיעדוף תקציבי מדינה להתמודדות עם סיכונים אלה.

מטרות:
1. ניטור מלא ומדויק של הפעילות הסיסמית האינטנסיבית שהתרחשה בכנרת לקראת סוף אוקטובר 2013.
2. הבנה טובה יותר של המנגנונים המכניים של רעידות אלו ומציאת הקשר המרחבי והמכני בין מקבץ הרעידות לבין מבנה ההעתקים בכנרת.
3. הערכת מגניטודה מקסימלית והסיכונים הסיסמיים באזור הכנרת.

עבור לתוכן העמוד