איפיון פוטנציאל סלעי יורה

חוקרי המכון: רני קלבו, אבנר אילון

מימון: לשכת הממונה על הנפט, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

רקע וחשיבות המחקר:
מספר קידוחים יבשתיים וימיים שנקדחו בעשרות השנים האחרונות באזור השוליים המזרחיים של הלבנט הראו פוטנציאל גבוה להימצאותם של הידרוקרבונים בחתך המזוזואי. בתקופה שבין היורא לקרטיקון, האזור הנלמד היה מצוי ככל הנראה בים העמוק, ממערב למדרון היבשת, וסדימנטים קלסטיים גסי-גרגר של זרמי עכירות הושקעו מעת לעת (בדרך כלל בתקופות של מפלס ים נמוך)  יחד עם החתך החרסיתי של הים העמוק. החתך הקלסטי הגס, הסיליסיקלסטי והקרבונטי,  שקע לאורך תעלות ההתחתרות וכן בשוליהן, אך עיקר ההשקעה התרחשה בצורה של מניפות תת ימיות שכיסו את קרקעית הים העמוק. לימוד מקיף של המערכות הסדימנטריות וסביבות ההשקעה בתקופת היורא האמצעי עד העליון יאפשרו חיזוי טוב יותר של המאגרים הפוטנציאליים. יחד עם הלימוד המפורט של הדיאגנזה שחוו הסלעים היוראסיים מאז הצטברותם תתאפשר אנליזה מפורטת שתכלול שחזור היסטוריית הקבורה (לחצים וטמפרטורות), אפיזודות של הרמה, שינויים בהרכב מי-הפורמציה עם הזמן ויצירה והצטברות של הידרוקרבונים בחתך הנלמד.

מטרות:
על מנת לפתח גישה גיאולוגית, גיאוכימית, גיאו-הידרולוגית וגיאו-תרמלית כוללנית להבנת היווצרות המינרלים הדיאגנטיים ביחידות היוראסיות והקשרם להמצאות הידרוקרבונים בים הרדוד של ישראל ולשחזור ההיסטוריה הדיאגנטית של תהליכי הקבורה וההרמה יתבצע לימוד מפורט של המינרלוגיה, הפטרוגרפיה וההרכב האיזוטופי של הצמנטים בסלעי החתך הנלמד. המחקר יתבסס על לימוד הדיאגנזה הטבעית של אבני החול, החרסיות והקרבונטים בתצורות היוראסיות בשוליים המזרחיים של הלבנט (הים הרדוד של ישראל). במסגרת המחקר יעשה אפיון של הגיל, המינרלוגיה, הגיאוכימיה, סביבות ההשקעה וההתפתחות הדיאגנטית של מינרלי הצמנט בסלעי החתך הנלמד. מטרת המחקר העיקרית היא לאפיין את פוטנציאל יצירה והצטברות של הידרוקרבונים בחתך היוראסי באזור הים הרדוד של ישראל.

שותפים ממוסדות אחרים ושיוך מוסדי:
פרופ' אלן מטיוס – האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' ירון קציר – אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

עבור לתוכן העמוד