בין אפריקה-ערב-הודו לאירואסיה

במערך טקטוניקת הלוחות העולמית, ישראל ממוקמת לאורך גבול בין שני לוחות ובקרבה לאזורים בהם מתרחשת פעילות טקטונית רבה. במסגרת זו הלוחות של אפריקה, ערב והודו נעים צפונה ומתנגשים עם הלוח של אירופה ואסיה (מכונה אירואסיה). לאורך חזית המפגש שביניהם נוצרה שרשרת הרים מהאלפים שבאירופה ועד להימליה שבצפון הודו. איור 3 ממחיש סכמה זו בעזרת צילום לווין. הלוח האפריקאי נבקע לאורך תוואי שכיוונו הכללי צפון-דרום והוא המכונה השבר הסורי אפריקאי. הביקוע נמשך מדרום תורכיה דרך סוריה, הרי הלבנון, בקעת הירדן, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, ודרומה לאורכה של מזרח אפריקה עד למוזמביק.


כתוצאה מהביקוע של לוח אפריקה, ניתקה הפינה הצפון מזרחית שלו, התרחקה ממנו והפכה ללוח עצמאי - לוח ערב (כולל בעיקר את סעודיה ומדינות המפרץ, ירדן, סוריה ועירק). בתוך כך נוצרה בין לוח אפריקה ללוח ערב יחידה טקטונית נוספת אשר טרם התנתקה לחלוטין מאפריקה. יחידה זו כוללת את חצי האי סיני ואת האגן המזרחי של הים התיכון יחד עם ישראל, לבנון ומערב סוריה, והיא מכונה 'תת הלוח סיני'.


ישראל ממוקמת כאמור, על גבי תת הלוח סיני, מדרום לאזור ההתנגשות שיוצרת את הקימוט האלפיני. המעוות הטקטוני בתת הלוח סיני נמוך יותר בהשוואה למערכת האלפינית וזה משתקף למזלנו, גם בתדירות ובעוצמה נמוכים יותר של רעידות האדמה החזקות.

 


 

עבור לתוכן העמוד