היקף הנזק ברעידות אדמה

רעידות אדמה חזקות עלולות לגרום לנזק רב למבנים ותשתיות חיוניות וכתוצאה מכך לפגיעה חמורה במרקם החיים האנושי והכלכלי באזור ובמדינה בה פגעה הרעידה. ברעידת אדמה נגרמים נזקים ישירים ועקיפים. הנזק הישיר מתבטא בפגיעה בנפש, במבנים ובתשתיות ואילו הנזק העקיף מקורו בתגובת שרשרת מהפגיעה הישירה אשר יכולה לחולל אסונות משנה ופגיעות סביבתיות שיכולים להעצים את הפגיעה הראשונית. כך לדוגמא, פגיעה במתקן חומרים מסוכנים (חומ"ס) יכולה לגרום לזיהום והרעלה סביבתית אשר יחמירו את היקף ועומק הנזק. הנזק העקיף כולל גם אובדן הכנסות כתוצאה מהשבתת הפעילות השוטפת והוצאות עודפות בשל הצורך להשיב את הפעילות השגרתית על כנה.


מבין חמשת גורמי הסיכון הסיסמי, זעזועי הקרקע הם בדרך כלל ההרסניים ביותר. אולם, לעיתים מרבית הנזק נגרם דווקא מאחד מארבעת גורמי הנזק האחרים. כך לדוגמא, כשל המדרון ברובע היהודי בצפת בזמן רעידת אדמה בשנת 1837, או הצונאמי באוקיאנוס ההודי בשנת 2004 וביפן בשנת 2011. לעיתים הנזק הישיר והראשוני הוא קל יחסית, אך האסון הכבד יכול להיגרם כתוצאה מהתפתחות נזק עקיף כגון שריפה (כפי שארע בסן פרנציסקו בשנת 1906) או דליפת חומרים מסוכנים. בשעה שהנזק למבנים תלוי באיכותם, הפגיעה בנפש תלויה גם במיקום האנשים בעת האירוע ובזמן האירוע: אין דין רעידה בבוקר כאשר תלמידים נמצאים בבית הספר כדין רעידה בלילה כאשר הם בבתיהם, וכך גם ההבדל בין צונאמי בימי חופשת הקיץ לצונאמי בעת סערה חורפית.


דוגמא להערכת הנזק בישראל כתוצאה מרעידת אדמה מוצגת בעבודה שנערכה במכון הגיאולוגי כרקע לתרגיל הלאומי היערכות לאומית 'נקודת מפנה 6' שנערך בשנת 2012 (לוי וחוב', 2012; דוח GSI/21/2012). התרגיל והערכת הנזק התבססו על תרחיש רעידת אדמה בעמק החולה במגניטודה 7.

עבור לתוכן העמוד