שינויים הידרוגיאולוגיים וגיאומורפולוגיים


ירידת מפלס ים המלח חושפת שטחי חוף חדשים הבנויים בעיקר מחומרי סחף דקי גרגר שהובלו בעבר אל האגם והושקעו מתחת לפני המים. במקביל, ירידת בסיס הניקוז בשיעור של כ- 1.3 מ' לשנה יוצרת משטר שיפועים חדש למערכת הניקוז הסובבות את האגן הצפוני של ים המלח. תגובת מערכת הניקוז לאי היציבות המתמשכת מתבטאת בהתפתחות ערוצים עמוקים העוקבים אחרי מפלס האגם הנסוג. בנוסף, מתחתרים הנחלים אל מעלה האגנים תוך העמקה ניכרת של הערוצים המתארכים מערבה בקצב של עשרות עד מאות מטרים לשנה. התעמקות והתארכות זו הגיעה באתרים אחדים אל קווי התשתית הפרושים לאורך חופי ים המלח - כבישים, קווי צינורות הטמונים באדמה ועמודי חשמל - ומאיימת על המשך תפקודם. בדומה למערכת הניקוז העילית גם מי תהום קשורים באופן ישיר למערכת ההידרולוגית של ים המלח כאשר שינויים במפלס הים משפיעים באופן ברור על מפלסי מי תהום. תופעה הנגזרת ממצב זה היא נדידת מעיינות חוף עם נסיגת קו החוף וירידת המפלס. בדומה לתהליכים הקשורים לרשת הניקוז העילית, ירידת מפלס הים יוצרת משטר שיפועים חדש למערכת הניקוז התת-קרקעית הפועלת סביב האגם. מכיוון ששטף המים העובר בחתך נתון עומד ביחס ישר לגרדיינט הזרימה, התהליך המתואר גורם להתרוקנות של אוגר חד פעמי של מי תהום. המכון הגיאולוגי עוסק בהרחבה בכל הנושאים המוזכרים במגמה לכמת את התהליכים, לעמוד על משמעותם המקומית והאזורית ולספק תחזיות ומפות המציגות את הצפוי להתרחש עם המשך ירידת ים המלח.

עבור לתוכן העמוד