פעילות המכון בתחום רעידות אדמה

בעקבות רעידת האדמה שפקדה את מערב טורקיה באוגוסט 1999, ובעקבות ממצאי ביקורות של מבקר המדינה, הוקמה בישראל ועדת שרים להיערכות לטיפול ברעידות אדמה  ובעקבותיה מונתה ועדת היגוי בין-משרדית  להערכות לרעידות אדמה בה חברים נציגי משרדי הממשלה השונים וכן נציגי המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי, הטכניון, המרכז למיפוי ישראל, והועדה לאנרגיה אטומית. המטרה של הפעילות המתואמת במסגרת זו היא לגבש הערכה של  גורמי הסיכון והנזקים האפשריים בעקבות רעידת אדמה עתידית, להטמיע הערכה זו בתקני הבניה ובבניה בפועל, ולקדם הערכות לטיפול באירועי רעידות אדמה בכלל ובאזורים מועדים בפרט.  מאחר ולא ניתן בשלב זה של המחקר לחזות את מועד רעידת האדמה הבאה ואת עצמתה, מתמקד המאמץ במזעור הנזקים העתידיים לפני רעידות אדמה בדרך של בנית מפות סיכון, בניית תרחישי נזק אפשריים בעקבות רעידות אדמה בעוצמות ובאזורים שונים המועדים להתרחשותם.

המידע הסיסמולוגי והגיאולוגי המשולב במפות סיכון, יוצר את הבסיס ההכרחי עבור תרחישי רעידות האדמה ועבור הליכי תכנון ברמה הארצית והמקומית, מספק פרמטרים הנדסיים לבנייה ומקדם תקני בנייה מחייבים. המידע בתחום זה משמש גם בסיס לפעילות של מדינת ישראל לזיהוי ניסויים גרעיניים וזאת במסגרת האמנה הבינלאומית לאיסור הניסויים   (CTBT)הפעילות במסגרת זו כוללת תחומים מגוונים המקודמים במקביל תוך היזון חוזר בניהם ומשולבים במאמץ לאומי ממוקד.
ניתוח רעידות אדמה הרסניות בעולם ובאזורנו מראה כי מעבר למיקום הרעידה ועוצמתה, לתנאי התשתית (רצף המסלע בתת הקרקע, אופי מרכיביו ותכונותיהם) השפעה רבה ולעיתים מכרעת על מידת ההרס של אירועים אלה. הערכה נכונה של תגובת התשתית והאפשרות לכשל כתוצאה מרעידת אדמה חזקה חיוניים לאיתור אזורים בסיכון גבוה, לתכנון בניה מתאימה, ולתכנון היערכות כוחות ההצלה בעת רעידת אדמה ואחריה. הערכת הנזק כוללת התייחסות למגוון רחב של גורמי סיכון שעלולים להתקיים במקום נתון, יחד או לחוד וכוללים: תנודות מוגברות של הגלים הסיסמיים, קריעת פני השטח לאורך העתקים, גלישות סלע וקרקע ומפולות סלעים, התנזלות התשתית וצונאמי (נחשול ים).

עבור לתוכן העמוד