מילון מושגים מקוצר

גלים סיסמיים (Seismic waves)
גלים אלסטיים הנוצרים בעת רעידת אדמה (או פיצוץ) ומתפשטים על פני כדור הארץ ובתוכו, ממוקד הרעידה לכל הכיוונים. האנרגיה של הגלים הסיסמיים דועכת ככל שמתרחקים מהמוקד. ככלל, מבחינים בין גלי לחיצה (P) בהם התנודה מקבילה לכוון התפשטות הגל, לבין גלי גזירה (S) בהם התנודה ניצבת לכיוון התפשטות הגלים; ובם מתפשטים בתוך כדור הארץ - גלי גוף, ועל פניו - גלי שטח.

העתק גיאולוגי (Fault)
אי רציפות, שבר או קרע בקרום כדור הארץ, אשר לאורכו נכרת תזוזה יחסית של הסלעים. ההעתקים העיקריים על פני כדור הארץ הם מישורי המגע בין הלוחות הטקטוניים והם אלו שמחוללים את רעידות האדמה החזקות ביותר.

העתק פעיל (Active fault)
העתק שידוע כי ארעה עליו רעידת אדמה בעת האחרונה (מוגדרת בישראל כ- 13,000 שנה). העתק שכזה מעיד על פעילות עכשווית של כוחות טקטוניים ומשום שאלה פועלים על פני טווח זמן רחב מאוד מניחים שקיים סיכוי גבוה מאוד שהעתק זה יפעל שוב גם בעתיד. עדיין אין בנמצא פתרון הנדסי ראוי לבניה עמידה בפני קריעת פני שטח ולכן התקנים המודרניים מגבילים בניה על העתק מסוג זה, או בקרבתו המיידית (עד 15 מ' מכל צד), עד כדי איסור מוחלט.

חיזוי רעידות אדמה
האפשרות לצפות רעידות אדמה בעתיד. הידע הקיים מאפשר להעריך באופן כללי בלבד היכן ובאיזו עוצמה יתרחשו הרעידות הבאות, אולם כיום אין אפשרות מעשית לחזות במדויק היכן ומתי תתרחש הרעידה החזקה הבאה.

טקטוניקת הלוחות (Plate tectonics)
מודל גיאולוגי המתאר לוחות קשיחים המרכיבים את קרום כדור הארץ ונעים באיטיות ובהתמדה האחד ביחס לשני. חלקם מתרחק זה מזה, חלקם מתנגש זה בזה וחלקם מחליק זה לצד זה.
כתוצאה מהתנועה היחסית והחיכוך שבין הלוחות נשברים אזורי המגע שביניהם ומועתקים בעצמה רבה. באזורי המפגש שבין הלוחות נוצרים רכסי הרים גבוהים, תעלות אוקיאניות עמוקות והרי געש מרשימים ביבשה ובעיקר בים.

מגנידטודה (Earthquake magnitude)
זוהי הערכה כמותית לגודלה של רעידת אדמה על בסיס המידה (משרעת, אמפליטודה) של הגלים הסיסמיים (תנודות הקרקע). קיימים כמה סוגי סולמות כאשר המוכר מכולם (ML) נקרא על שם הסיסמולוג האמריקאי ריכטר שהיה הראשון להציע שיטה זו. סולמות אחרים מתייחסים לגלי גוף (mb) ולגלי שטח (Ms). גישות אחרות להערכת חוזק רעידה מתבססות למשל, על משך זמן הרעידה (Md) ועל המומנט הסיסמי (Mw) אשר מאפשר אבחנה טובה לגבי חוזקן של רעידות אדמה חזקות במיוחד.

מומנט סיסמי (Seismic moment)
זהו גודל פיזיקלי הנובע ממכפלת שטח ההעתק שזז ברעידת האדמה, בשיעור התזוזה עליו ובתכונות המכניות של החומר המועתק (קבוע הגזירה). המומנט הסיסמי נחשב כיום כמייצג הטוב ביותר לחוזק של רעידת האדמה ומהווה בסיס לסולם מגניטודת המומנט (Mw) ונמצאו דרכים לקבוע את שיעורו על בסיס ניתוח מתקדם של הגלים הסיסמיים.

מוקד רעידת אדמה
המקום בו החלה רעידת האדמה. נמצא בתת הקרקע על העתק קיים או העתק חדש שנוצר בעת הרעידה. המוקד מכונה גם פוקוס או היפוצנטר (Hypocenter). הנקודה בפני השטח שמעל המוקד נקראת אפיצנטר (Epicenter).

סולם ריכטר (Richter scale)
בשנת 1934 הציע פרופסור ריכטר, סיסמולוג מקליפורניה, לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה על פי רישומי תנודות הקרקע (הגלים הסיסמיים) וכתלות במרחק מהמוקד. הסולם בנוי בקנה מידה לוגריתמי כאשר עליה ביחידת מגניטודה אחת פירושה הכפלה פי 10 של חוזק הרעידה. סולם זה משמש בעיקר לקביעת המגניטודה של רעידות חלשות. עם העליה במגניטודה (דרגה 5 ומעלה) הוא מאבד את רגישותו ואינו מאפשר עוד להבחין בין הרעידות החזקות לסוגיהן. על כן המגניטודה של הרעידות החזקות מסתמכת על סולמות אחרים, בעיקר מגניטודת המומנט (Mw).

סיסמוגרף (Seismograph)
מכשיר הרושם את התנודות הסיסמיות לאורך הזמן. המכשיר כולל גלאי (סיסמומטר) המחובר למערכת רישום גרפית, ומכאן שמו: סיסמו-גרף. כיום הסיסמומטרים מחוברים בעזרת מערכות אלקטרוניות ישירות למחשב אשר דוגם ורושם את תנודות הקרקע באופן סיפרתי.
מקובל לרשום גם את התאוצות שמחוללות התנודות הסיסמיות במד תאוצה הנקרא אכסלרוגרף. יש לרישומים אלה (מכונים strong motion) חשיבות רבה בהבנת הכוחות שפועלים על הקרקע בעת רעידת אדמה ובהתאם גם לשיפור ולתכנון עמידות מבנים ברעידות אדמה.

סיכוני רעידות אדמה (Earthquake hazards)
רעידת אדמה חזקה יוצרת, מלבד תנודות סיסמיות חזקות, גם תופעות שעלולות להחמיר את הסיכון הסיסמי:

  • קריעת פני שטח: כאשר ההעתק שעליו התרחשה הרעידה מגיע לפני כדור הארץ וקורע את פני השטח
  • הגברת הגלים הסיסמיים: סלעים רכים והרים גבוהים עלולים להגביר באופן משמעותי את התאוצות הסיסמיות.
  • גלישות ומפולות סלע: מדרונות הר ומצוקים תלולים עלולים להתמוטט בעת רעידה חזקה.
  • התנזלות: מצב שבו חול בלתי מלוכד רווי במי תהום רדודים מתנהג כנוזל בנוכחות תאוצות סיסמיות חזקות.
  • נחשולי מים: נחשול מים עצום והרסני השוטף את החוף. בים הפתוח הנחשול מוכר בשם 'צונאמי' ובאגמים ומפרצים סגורים מכונה 'Sieche’.

עוצמה סיסמית (Seismic Intensity)
הערכה של עוצמת הרעידה על פי מידת הנזק למבנים, התופעות שקרו בעקבותיה והתחושות שגרמה לאנשים ובעלי חיים. זו הערכה סובייקטיבית וגסה שאינה מסתמכת על מדידה ישירה של הרעידה, ואולם הסתבר שעל אף פשטותה היא נוחה ויישומית מאוד, בפרט בטיפול ברעידות אדמה היסטוריות ובהשוואה בין רעידות ממקומות שונים בעולם. הסולמות המקובלים כיום הם בני 12 דרגות ומסומלים בספרות רומיות (I - XII). הסולמות הנפוצים באירופה ובאזורנו הם 98-EMS ו- MSK ובארה"ב 'מרקלי החדש' (MMI). לאחרונה הוצע סולם עוצמות חדש המתאר את עוצמתה של הרעידה על פי חומרתן של תופעות הטבע שנילוו אליה (למשל, גלישות קרקע, שינוי שפיעה במעיינות, נענוע עצים, אבק, וכד'), והוא מכונה 2007-ESI. בישראל נעשה שימוש בכל סוגי הסולמות ולאחרונה הומלץ להתמקד בסולם האירופאי (סלמון וחוב', 2014; דוח GSI/16/2014).

פליאוסיסמולוגיה (Paleoseismology)
מחקר רעידות אדמה מהעבר הקרוב והרחוק על בסיס ממצאים גיאולוגים והיסטוריים מהשטח.

רעידת אדמה
תנודות על פני כדור הארץ ובתוכו, הנגרמות כתוצאה ממעבר של גלים סיסמיים, המתפשטים ממוקד בו חלה העתקה פתאומית של גושי סלע. רעידה חזקה מלווה בדרך כלל במקבץ רעידות עוקבות חלשות יותר (aftershocks) אשר הולכות ודועכות עם הזמן בעוצמתן ובכמותן. לעיתים מבחינים בדיעבד, כי לפני הרעידה החזקה ארעו רעידות מקדימות חלשות יותר (foreshocks).

רעידות אדמה בישראל
מרבית הפעילות הסיסמית באזורנו ממוקדת לאורך הגבולות של הלוח הטקטוני הקטן (מכונה גם תת הלוח סיני) עליו ממוקמים ישראל, חצי האי סיני, לבנון, מערב סוריה ומזרח הים התיכון עד לקפריסין. עקר הסיכון בישראל נובע מרעידות חזקות לאורך הגבולות הקרובים לישראל: השבר הסורי אפריקאי מדרום הלבנון ועד למפרץ אילת, ואזור קפריסין ומזרח הים התיכון.
פעילות נכרת נרשמת גם על העתק יגור לאורך הכרמל, בתוך תת הלוח סיני. זו נחשבת למסוכנת בשל קרבתה לאוכלוסייה צפופה הסמוכה לריכוז מפעלים פטרוכימיים המחזיקים חומרים מסוכנים במפרץ חיפה. פעילות נוספת מתרחשת לאורך מפרץ סואץ, אך זו רחוקה מלהוות סיכון משמעותי.

רשת תחנות סיסמיות
מערכת סיסמוגרפים הפרושה על פני שטח נתון ומאפשרת רישום ומעקב שוטף אחר הפעילות הסיסמית באזור זה וסביבתו. הרשת הישראלית (Israel Seismographic Network - ISN) פרושה מהחרמון ועד אילת ומופעלת על ידי האגף לסיסמולוגיה שבמכון הגיאופיסי. במסגרת הסכמי השלום עם ירדן מתקיים שיתוף פעולה בין הרשת הישראלית לירדנית.

תקן ישראלי 413
דרישות תכן למבנים בישראל המיועדים לעמוד ברעידת אדמה. הדרישות מבוססות על ידע עדכני. עמידות המבנים מתבטאת ביכולתם לספוג אנרגיה בעת הרעידה. עמידה בדרישות התקן תבטיח כי בעת רעידת אדמה מתונה לא תפגע יציבות המבנה, ובעת רעידה חזקה המבנה לא יתמוטט ולא יסכן חיי אדם, גם אם יינזק באופן בלתי הפיך. התקן מתעדכן מעת לעת, כיום תיקון 5 בתוקף (תקן ישראלי - ת"י 413, 1995, תיקון 5).

עבור לתוכן העמוד