פוטנציאל נכסי הטבע ומימושו

 

פוטנציאל נכסי הטבע ומימושו:

 

אוצרות הטבע של ישראל חיוניים לכלכלתה ולהתפתחותה. הם מופיעים בצורות שונות ופזורים בסביבות מגוונות, החל מגז הקבור במעמקי האדמה ומתחת לקרקעית הים ומלחים המצויים במימי ים המלח, דרך מי התהום באקוויפרים של ישראל וחומרי גלם המשמשים לבניית בתים ולסלילת כבישים, וכלה בחומרי גלם מינרליים המשמשים לתעשייה ולהפקת אנרגיה בישראל. איתורם מצריך הכרה מעמיקה עם הגיאולוגיה של ישראל ואיכותם המשתנה מצריכה הבנה של תכונות המחצבים השונים.


המכון הגיאולוגי פועל בשלוש דרכים למיצוי פוטנציאל נכסי הטבע של ישראל:

  • המכון הגיאולוגי מבצע באופן שוטף סקרים ארציים לאיתור מחצבים בישראל, על מנת לזהות את ההיקף והפוטנציאל של המחצבים השונים ולהבטיח את זמינותם של חומרי הגלם לצרכי המשק. סקרים אלו מבוצעים על פי הזמנתם של משרדי הממשלה השונים ומשמשים אותם לצורך תיכנון וקבלת החלטות.
  • נציגי המכון הגיאולוגי חברים בוועדות התכנון שבהן מוכנות תכניות מיתאר ארציות. בוועדות אלו נציגי המכון משמשים כגורם ייעוץ מקצועי ונטול אינטרסים להבטחת מיצוי המחצבים תוך שמירה על הסביבה.
  • המכון הגיאולוגי הוא גוף המחקר היחידי המופקד על הרחבת בסיס המידע הגיאולוגי של ישראל וביצוע מחקרי תשתית להעמקת הידע הנחוץ לניצול המחצבים השונים. במסגרת זו, המכון הגיאולוגי מבצע מחקרים להבנת התכונות, התפוצה והאיכות של חומרי הגלם, וממפה את תת-הקרקע להבנת ההתכנות ופוטנציאל הקיום וההשתרעות של המחצבים השונים.

חומרי גלם מינרליים לתעשייה ולהפקת אנרגיה בישראל:

 

ענפי תעשייה רבים בישראל מתבססים על חומרי גלם מינרליים המופיעים כסלעים או כמינרלים נלווים. תפוצתם של חומרי גלם אלו מצומצמת ברוב המקרים ואיכותם משתנה. איתורם לפיכך מחייב  ידע מקדים, הכרה מעמיקה של תכונות החומרים וכן סקר מפורט. המכון הגיאולוגי ביצע סקר מפורט של חומרי גלם מינרליים לתעשיה והפקת אנרגיה בישראל, בהזמנתה של יחידת המכרות במשרד התשתיות הלאומיות. במסגרת הסקר הוכן מאגר נתונים עדכני, כמותי ואיכותי. המחצבים בו הוגדרו ברמה של עתודות פוטנציאליות בלבד.


חומרי הגלם שנכללו בסקר הם פוספטים, המשמשים לייצור חומצה זרחתית ודשנים; גיר, דולומיט ומגנזיט לצורך הפקת סיד כימי ומגנזיה, המשמשים לתהליכים כימים תעשייתים שונים; חרסית, המשמשת בעיקר לתעשיית הקרמיקה; פורצלניט, המשמש לתעשיית חומרים סיליציים ולייצור צמנטים; פצלי שמן, המשמשים להפקת אנרגיה; כבול, המשמש גם הוא להפקת אנרגיה; טוף, המשמש לצרכים חקלאיים ונוי; נחושת ומנגן, להפקת נחושת מתכתית וגופרת מנגן; מלחי ים המלח, המשמשים ליצור דשנים, כימיקלים, תרופות, ומתכות רגילות וקלות; באריט, המשמש בעיקר בתעשיית חיפושי הנפט; פלדשפר, המשמש לתעשיית הקרמיקה והזכוכית וכחומר שחיקה; תחמוצות ברזל, המשמשות כפיגמנטים בתעשיות שונות; עפרות נדירות, המשמשות בתעשייה המטלורגית; גופרית, לשימושים כימיים רבים; ואבני חול, המשמשות ליצירת זכוכית ומשטחים ביתיים ותעשייתיים וליציקות.


המכון הגיאולוגי משמש גם כגורם המקצועי בגיבוש תכנית מתאר ארצית לכריה ולחציבה של מינרלים תעשייתיים (תמ"א 14ג).

 

לדו"ח מסכם - לחץ כאן

 
למפות בקנ"מ 1:250,000

 

חומרי גלם לתעשיית הבנייה והסלילה בישראל:

תעשיית הבנייה והסלילה מהווה מרכיב מרכזי בהתפתחותה של מדינת ישראל. תעשייה זו מתבססת על כמות רבה של חומרי גלם טבעיים שנפיצותם מוכתבת ע"י חתך הסלעים והמבנה האזורי ואיכותם משתנה ממקום למקום. איתור חומרי גלם המתאימים לכרייה וחציבה עבור תעשיית הבנייה והסלילה הינה משימה המצריכה ידע גיאולוגי רב ומיומנות מקצועית, והיא מוטלת ברמה הארצית על המכון הגיאולוגי.


בשנים  1996-7 ביצע במכון הגיאולוגי סקר מקיף לאיתור חומרי גלם למשק הבנייה והסלילה בכל רחבי ישראל, בהזמנתו של מינהל מקרקעי ישראל. המידע סוכם בדוחו"ת ובמפות בקנה מידה 1:50,000 ו- 1:250,000  ושימש כבסיס להכנת תכנית מתאר ארצית לאתרי כרייה וחציבה לחומרי גלם לבניה ולסלילה (תמ"א 14).

השימושים שעבורם נסקרו חומרי הגלם השונים הם אגרגטים (חצץ) לבטון ולאספלט, צמנט פורטלנד (מלט), סיד ומלאנים  (fillers), אבן לתעשיית לוחות ("שיש") ואבן לבנייה ולציפוי מבנים, גושי סלע (בולדרים), חול לבנייה, חול נקי לזכוכית, חומרי מצע ומילוי, מוצרי גבס וחומרים קרמיים. נבדקו מרבצים בסלעים שונים: גיר, דולומיט, קירטון, חואר, פצלים, חרסיות, טרוורטין, כורכר, חול קוורץ, גבס, בזלת, טוף, גרניט וסלעים מגמטיים וולקניים אחרים. בסקר הוגדרו והוצגו בצורה שיטתית כל המרבצים האפשריים, תוך הערכת האיכות והכמות של כל מרבץ וציון המגבלות והשפעות סביבתיות. בנוסף, המכון הגיאולוגי ביצע במהלך השנים סקרים רבים לאיתור חומרי גלם באזורים ממוקדים, לפי הזמנה של משרדי הממשלה או בעקבות ממצאים שמתגלים בשטח במהלך העבודה השוטפת.


משנת 2005 ואילך הוכן עדכון לתכנית המתאר הארצית לאתרי כרייה וחציבה לחומרי גלם לבניה ולסלילה (תמ"א 14ב), שמטרתו הוא הבטחת אספקה סדירה של חומרי גלם למשק הבנייה והסלילה עד לשנת 2040 וחומרי גלם לתעשייה עד שנת 2045. המכון הגיאולוגי שימש כגורם הגיאולוגי המקצועי בגיבוש תכנית זו, והוא גם מייעץ באופן שוטף לוועדת המעקב לתמ"א 14 לגבי השינויים הנדרשים לצורך עדכון התכניות הסטטוטוריות.

 

 

 

עבור לתוכן העמוד