רגישות והגנה על הסביבה

בעקבות פיסגת יוהנסבורג, שהתקיימה באוגוסט 2002, התקבלה החלטת ממשלה ב- 2003 המאמצת את הגישה לפיתוח בר קיימא. הגישה מחייבת פיתוח כלים ויכולות המאפשרים הערכה וחיזוי של כל המשתמע מיוזמות פיתוח, המשנות  בדרך זו או אחרת את סדרי בראשית. בראש ובראשונה יש צורך בהכרה  מלאה של המבנה ותנאי התשתית והכרת התהליכים המתקיימים באופן טבעי. מכאן ניתן  להעריך שינויים הנובעים מאימוץ מדיניות פיתוח באופן כללי ויישום תוכניות פיתוח פרטניות.
ההתפתחויות הסביבתיות בעולם בעשורים האחרונים מלמדות כי מין הראוי שעבודות ניטור ומחקר בתחום הגנה על הסביבה יערכו לא כאמצעי לתיקון מפגעים סביבתיים אלא ככלי מנע ולזיהוי מוקדם.  המכון הגיאולוגי מקיים מאמץ ממוקד בניתוח תנאי התשתית ובמעקב אחר תהליכים סביבתיים מתוך מגמה לאפיין ולהבין את המצב הקיים, לזהות שינויים בקצבי תהליכים שונים, להצביע על מגמות ולהציע דרכי התמודדות. בתחום זה נכללים בין השאר, מעקב בזמן ובמרחב אחר איכות מים עיליים ומי תהום; זיהוי, כימות ואיפיון אבק אטמוספרי וקביעת מקורותיו; איפיון גיאוכימי ואיזוטופי של המשקעים בישראל (במסגרת מעקב עולמי בראשות הסוכנות לאנרגיה אטומית בוינה); איפיון וזיהוי זיהום קרקעות, מעקב אחר שינויים גיאומורפולוגיים באגני ניקוז וסחיפת  קרקעות כתוצאה מהתחתרות.


 

דוחות נבחרים:

 

GSI/35/2014

GSI/23/2013

עבור לתוכן העמוד